תגובה שלי באתר "הארץ", לראשונה מזה זמן רב מאד (מקרה יחיד ובודד, אשר לעולם לא יחזור)

לראשונה מזה ימים רבים, רבים מאד, קראתי מאמר באתר אקטואליה ישראלי, והריני מגיב.

אני איש שמאל מובהק. לפני שנתיים ורבע, ביולי 2023, נמלטתי, כל עוד נפשי בי, מבית-המשוגעים הדתי, הגזעני והמיליטאריסטי, שאתםן מכנותים "מדינה" - ואף-על-פי, שידעתי ימים קשים ביותר, עקב מצבי הכלכלי הקשה והעובדה, שעדיין לא זכיתי לבית קבוע והריני נע ונד, בין בּלארוּס האהובה לבין הבלקן, הדבר היחיד שלּעוֹלם לא אעשה, הוא לחזור לגיהנום שלכםן - לא אחרי שאתםן, כּוּלּכםן, נטלתםן חלק ברצח של רבבות ילדות, ילדים, תינוקות ורופאים בעזה.

לוּ עדיין הייתי בגיהנום שלכםן, חלילה, הייתי מקדיש, את כל עתותיי, לגיבוש הרשימה המשותפת, בתמיכה בשילוב בין מצעיהן, של חד"ש ובל"ד. אבל, היות שלעולם לא אחזור ואפילו בנציגות ישראלית, לא אבקר לעולם, ממילא לא אצביע...

זהו, רק זאת ברצוני לומר לכםן, לכולכםן: מבחינתי כּוּלּכםן רוֹצחי-ילדים. אינכםן עמּי. ל"ישראל" אין עוד זכות-קיום. על ארצכםן כּוּלּהּ להפוך, לרפובליקה הסוציאליסטית הטוטאליטארית כּנען, ללא שׁוּם דת, או לאומיות, בשטחהּ.

כאן מסתיימים כל דבריי אליכםן, בנותי-עמי לשעבר.

Comments

Popular posts from this blog

I Am Citrian

It Is Time to Say It Clearly (and I Do Apologise for Hurting Those of My Friends Who Do That)

Is There Such a Thing as "100% Vegan"? Should We Strive to Reach It, At All?